החוסן הלאומי הבסיסי של מדינת ישראל אינו מותנה 

החוסן הלאומי הבסיסי של מדינת ישראל אינו מותנה
ביום עיון שנערך במרכז לביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה הועלה נושא החוסן הלאומי של החברה
הישראלית, נטען בין היתר על ידי פרופסור סמי סמוכה כי רוב הישראלים מזדהים עם המדינה וגאים בה
וחשים בריאים ומאושרים .
לדעתו החברה הישראלית מייצרת חוסן לאומי במידה מספקת, אולם לא במידה רבה שתתרום לביטחון
הלאומי של ישראל ברמה נאותה. פרופ' סמוכה טוען שהאיומים המהווים סיכון לחוסן הלאומי הם
הקונפליקטים הפנימיים שמסלימים בין הימין לשמאל מרכז ,על התמשכות השליטה בשטחים הכבושים -
משנת 1967 ופרויקט ההדתה של הימין ועוד.
פרופ' סמוחה מונה חמישה גורמים חברתיים שקובעים את רמת החוסן הלאומי של ישראל: דמוקרטיה,
רמת משאבים, שוויון וצדק חלוקתי, מנהיגות ואליטות, ישראליות משותפת ומתוחמת. באשר למרכיב
הדמוקרטיה אני חולק על דברי פרופ' סמוחה כי ניתנות בישראל זכויות לכל ומתקיים בה שלטון החוק.
ראשית הכל יחסי ושנית דווקא האוכלוסיות המוחלשות אינן זוכות לקיום בכבוד. אז כיצד ניתן לדבר על
צדק חלוקתי . כאשר כשישים אחוזים מאוכלוסיית העובדים בישראל מרוויחה עד שכר המינימום , ברור
לכל שגם בהגיעה לגיל 70 ,מדינת ישראל לא זוכה לאמון רב במוסדות המדינה ומכאן ריבוי המחאות
והתסיסה.
בניגוד לדבריו, קיימת אי שביעות רצון ממערכת המשפט בישראל ביישוב מחלוקות וקונפליקטים .די אם
נקרא את דבריו המהדהדים של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס שהתריע עוד בשנת 2013
מפני שופטים מרירים ושחוקים והגדיר פצצה מתקתקת את הסכנה לציבור המתדיינים בבתי המשפט
המאבדים אמון במערכת המשפט בישראל. הרי עצם המצב הכלכלי של רוב אוכלוסיית העובדים הינו
בבחינת פגיעה בכבוד האדם וחרותו. מעל מחצית האוכלוסייה ביום העשירי לכל חודש נמצאת
באוברדרפט ומעל מחצית האוכלוסייה של בני החמישים ומעלה אינם מועסק. אז טועה פרופ' סמוחה
שמדבר על אבטלה בשיעור של 5 אחוזים. אם כך, על איזה דמוקרטיה נוהלית שנותנת זכויות מדבר מר
סמוכה ומדוע ציין שהחרדים שאינם עובדים מהווים בעיה. אם אין מספיק אפשרויות עבודה לאנשים בני
חמישים ומעלה אז על איזה צדק חלוקתי וזכויות הוא מדבר. הרי המדינה היא הגורם לעבירות על חוקים
רבים מכח הקח ותן הפוליטי ואי סדרי העדיפויות. הכל נקבע אד הוק.
כיבוד מוסדות המדינה על ידי האזרחים הינו ברמה נמוכה . וכך, מתאדים בין 100-200 מיליארדי
שקלים כל שנה בהלבנת הון כאשר תרבות אי הוצאת חשבוניות חוגגת. השאלה איננה האם הדרוגים
המחמיאים שבהם מדורגת ישראל כמובילה בעולם הנאור, כמו מדד הפיתוח במקום ראשון בעולם, או
רמת שרותי הבריאות במקום רביעי או מדד הפיתוח האנושי שמכיל מרכיבים רבים שמצבים את הרמה
בישראל בין 20 המובילות בעולם. גם העובדה שמיעוטים לא מוטמעים זוכים ליחס מועדף כמו אוטונומיה
לחרדים וזכויות קולקטיביות תרבותיות לערבים איננה מחמיאה לדמוקרטיה בישראל וגם כלל ה 20 - 80
מתקיים כאשר 20 אחוזים נושאים ב 80 אחוזים מהנטל בכלל הצבאי הכלכלי החברתי ועוד. - 82
אחוזים מאוכלוסיית ישראל מועסקת בשירותים ורק 27 אחוז מועסקת בתעשייה, אחוז אחד בלבד
מועסקים בחקלאות. מעל 100 מיליארד שקלים "מונחים" בקופת האוצר ושייכים לאזרחים ואין פוצה
פה. 34 מיליארד שקל ממתינים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה לחוסכים שנותק עמם הקשר , בחשבונות
הרדומים שוכבים עוד כספים בהיקף מצטבר עצום של כ- 5.2 מיליארד שקל, השייכים לכ- 476 אלף
חשבונות ופיקדונות, שבהם לא נרשמות תנועות. רק 10 מיליארדי שקלים היו פותרים את בעיית העוני
בישראל. הזנחה באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ 165 אלף קשישים ואלה רק חלק מדוגמאות אי הצדק
החלוקתי .
חברות ובודדים עושקים את קופת המדינה ועולם כמנהגו, רמת המשאבים איננה מווסתת . אז היכן צדק
חלוקתי. חברות ופרטיים חומסים את קופת המדינה ועולם כמנהגו, רמת המשאבים איננה מווסתת .
שמירה על בטחון האזרחים הנה אחת מאושיות הדמוקרטיה, אולם משטרת ישראל הפחיתה בחצי את
כמות הרכבים לשיטור בשנים האחרונות. באשר טענתו של פרופ' סמוכה כי חלק נכבד מתקציב המדינה
מוקדש לביטחון: האמת היא שרק כ 15 אחוז מהתקציב מוקדש לביטחון ) 60-70 מיליארד שקלים( . 40
אחוז מתקציב המדינה מיועדים להחזר חובות. אם 20 אחוז מהאוכלוסייה עני כפי שמציין פרופ' סמוכה
וכן 33 אחוז מהילדים עני , אזי הבטחת ההכנסה הינה תמיכה מזערית של המדינה.
וכך כאשר הציבור רואה את חמדנות האליטות השלטוניות , הוא איננו מאמין בחלקו הגדול במוסדות
השלטון והטיעון של מר סמוחה איננו נכון . אני מסכים עם פרופ' סמוכה כי יש גורמים משותפים
לאוכלוסייה כמו השפה , האופי היהודי, דפוסי חשיבה והתנהגות ועוד. לא בעיית כפיית הדת או הדתה
וכל הקונפליקטים החברתיים והסדר העדתי הם הקטבים העיקריים שבבסיסם נגדיר את רמת החוסן
הלאומי של האוכלוסייה בישראל . בהשאלה נתייחס לספורט: רמת כושר גופני גבוהה יחסית נחוצה לכל
ספורטאי. רמה זו מורכבת ממספר רכיבים כמו סבולת לב ריאה, גמישות ,כח מתפרץ, כח אנאירובי
וכדומה. בהינתן כל אלה , זה לא מספיק לסייע לספורטאי להצטיין. קיים מרכיב דומיננטי ברמת הכושר
הגופני והוא כח הרצון. המחשבה והמוטיבציה הם המנוע לכל שאר התכונות ובהינתן מצב שאין יותר
כושר פיזי לבצע פעילות ספורטיבית כלשהי , אזי מה שמפעיל את הספורטאי זהו כח הרצון.
כך גם בחוסן לאומי . ייתכן וכל הגורמים לחוסן לאומי של אוכלוסייה כמו משאבים ומנהיגות וצדק
חלוקתי לא קיימים במידה מספקת. אולם הרצון והמוטיבציה להישרדות ויצר הקיום הינו קודם לכל כח
הרצון של האוכלוסייה בישראל . מה שמפעיל את אותו כח הרצון זו הטראומה או הפוסט טראומה של
מדינה שאזרחיה קובצו במעל 100 גלויות עקב שואה ו/ או רדיפות יהודים , כך שבהינתן מצבי חרום
שמסכנים קיום של אומה /עם, הרי שקיים יצר ההישרדות והקיום ומתקיים הצורך בשייכות גם בין
אוכלוסיות הטרוגניות . זה הבסיס לחוסן אישי של החברה בישראל. אבל זה לא הסבר ממצה , היות
והחוסן הלאומי של המדינה ברמת המאקרו זו נובלה אחרת שתלויה בגורמי מאקרו כמו קשרי החוץ
האזוריים והגלובליים עם מדינות וארגונים בעולם, צבא ובטחון, כלכלה וחברה , מצב פנימי של מדינה
ומכשלות צפויות בעתיד לטווח קצר, בינוני וארוך. כך יש לנתח את החוסן הלאומי. מהיבט הפרט במיקרו
ומהיבט המדינה במאקרו. הם קשורים ומשלימים האחד את השני. אבל אסור לשכוח כי מדינה שמוקפת
כ - 400 מיליון מוסלמים במעל 20 מדינות ומוקפת אויבים סביב 1200 ק?מ של גבולותיה הגורם -
המוביל לדעתי שנעוץ ברמת החוסן הלאומי של העם ושל המדינה הינו טראומת העבר של היהודים
בשואת אירופה ורדיפות בעולם. ונקווה כי שלישית מצדה לא תיפול.